גישות טיפול

מה זה פסיכולוגיה רפואית?

פסיכולוגיה רפואית הוא תחום טיפול הנותן מענה רגשי לאנשים שסובלים ממחלות, תסמונות וקשיים בתחום הגופנפש (הקשר בין הגוף לנפש). פסיכולוגיה רפואית שואבת ממודל ביו-פסיכו-סוציאלי - כלומר, עוסקת בקשר בין הסביבה, הביולוגיה והנוירולוגיה של גוף האדם לבין תפקוד נפשי וההשפעה ההדדית ביניהם.

מה זה אומר טיפול דינמי \ קוגניטיבי התנהגותי (CBT)?

על קצה המזלג, ניתן להגיד שהגישה הדינמית מניחה שהמטופל סובל מקונפליקטים (סכסוכים) לא מודעים שנובעים מזיכרונות ילדות ושהעלאת אותם זיכרונות ועיבודם מאפשר החלמה. טיפול דינמי חותר להגברת תובנה. אבי גישה זו הוא זיגמונד פרויד. לעומת זאת, הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) מניחה שיש להתמקד בהווה, בתרגול של שינוי של מחשבות והתנהגויות לא סתגלניות ובכך ליצור לעצמנו חיים יותר טובים באופן מעשי . טיפול CBT חותר לתוצאות התנהגותיות. אבי גישה זו הוא ד"ר אהרון בק. שיטות מבוססות מיינדפולנס מוגדרות בתור "CBT הגל השלישי".

מדוע לשלב גישות לגישה "אינטגרטיבית" (משולבת)?

אני מאמינה ש"כל הדרכים מובילות לרומא", ואכן, עם השנים התרחשה התכנסות של גישות שונות (כגון טיפול דינמי וטיפול CBT) וכיום יש יותר דמיון מאשר שוני במודלים עכשויים של פסיכותרפיה.

בעיני, אפשר להמשיל את הגופנפש שלנו לרכב שבעזרתו אנחנו "נוסעים" לכיוון שליבנו חפץ. לעיתים, כל מה שאדם צריך זה להבין איך להתניע וללחוץ על הגז כדי לצאת לדרך - אך לעיתים, אם הרכב שקוע בבוץ עמוק, צריך לחפור מתחת לגלגלים כדי שהרכב יוכל לחזור לזוז. אותו רעיון תקף גם לגבי טיפול - לעיתים נשים לב שאנחנו "תקועים" על דפוס שאנחנו לא מצליחים לשנות למרות מאמצינו היום-יומיים ואז יהיה עלינו להעמיק למקורותיו. כמו כן, חשוב להיעזר באופן גמיש ויצירתי בכל הכלים והמשאבים לרשותינו כדי לסלול את הדרך קדימה.

מה זה "טראומה נפשית"?

טראומה היא תגובת גופנפש לאירועי דחק (סטרס) שבהם אנחנו חווים פגיעה חמורה בתחושת הביטחון הבסיסית שלנו. טראומה יכולה להיות תוצר של אירוע חד פעמי (למשל, תאונת דרכים) או תוצר של הצטברות של אירועים רבים ששוחקים את יכולת ההתמודדות שלנו (כמו למשל, התעלמות ממושכת מצד הורה). הדפוסים שאנחנו משתמשים בהם כדי להתמודד עם הטראומה אינם סתגלתניים בטווח הארוך. לדוגמה, ילד שלמד להסתגר בשירותי בית ספר כדי להימנע מבריונות עשוי להמשיך להסתגר לשארית חייו, שנים רבות אחרי שהסכנה חלפה. הסיבה לכך, היא שמערכת העצבים שלנו "נתקעה" בתוך האירוע הטראומתי וממשיכה להתייחס אליו כאילו הוא ממשיך להתרחש ברגעים אלו ממש, גם כאשר ההקשר שבו התרחשה הטראומה כבר אינו רלוונטי. לכן, כשמטופלים שואלים אותי "מה הטעם להתעסק בעבר?" תשובתי היא שטראומות העבר שלנו חיות ב'כאן ובעכשיו' ומנהלות את ההווה שלנו. רק בחלק מהמקרים טראומה מייצרת "תסמונת דחק-פוסט-טראומטית" (PTSD), אך במקרים רבים אחרים היא מייצרת קשיים כרוניים כמו חרדה, דיכאון ותחושת חוסר שייכות. קשר פוגעני בין הורים (או דמויות מטפלות עקריות אחרות) לילדיהם עשוי ליצור "טראומת התקשרות" שפוגעת ביכולת של הילד לייצר קשרים בריאים בהמשך חייו. במחקר פורץ דרך על חוויות שליליות בילדות (The ACE Study) נמצא שטראומות ילדות משפיעות לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו בטווח הארוך. הקשר בין מחלות פיזיות לבין טראומה מוסבר גם באמצעות מודלים התנהגותיים (כלומר, נטייה מוגברת להתנהגות לא-בריאה, כגון עישון) וגם באמצעות תיאוריות פסיכונוירואימונולוגיות (כלומר, האופן שבו מערכת החיסון שלנו מושפעת ישירות, באופן ביולוגי, מאירועי דחק).

מה זה "טיפול רגיש לטראומה" Trauma Informed Therapy?

טיפול רגיש לטראומה הוא טיפול ששואב ממחקר עדכני אודות טראומה וששם דגש על העצמת תחושת הבטיחות, הבחירה, שיתוף הפעולה וההסכמה מדעת של המטופל\ת מתוך גישה פלורליסטית ולא שיפוטית. בעבר, בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה הייתה מקובלת עמדה פטרנליסטית שבה המטפל הוא בעל הסמכות ו"הידע" והמטופל נמצא בעמדת נחיתות מולו. המטרה הייתה לאבחן את האופן שבו המטופל "פתולוגי" (חולה) ו"לתקן את הבעיה". מהמטפל היה מצופה להיות "לוח חלק", כלומר להסתיר ככל הניתן את עולמו הפנימי מהמטופל. עם השנים, הגישה הזאת השתנתה. כיום ישנה הבנה שעמדה סמכותנית מדי עשויה לגרום למטופל לחוות מחדש את טראומת ההתקשרות שחווה בעבר מול דמות סמכות מנוכרת. מאידך, טראומת התקשורת יכולה גם להשתחזר נוכח פריצה של גבולות ו"התערבבות" לא בריאה בין מטפל למטופל, ולכן ישנה חשיבות עליונה בשמירה על מסגרת וגבולות ברורים. בטיפול רגיש לטראומה שמים דגש על שילוב גבולות בריאים ואסרטיביים בתוך מערכת יחסים אנושית ושוויונית יותר. כמו כן, ישנו כבוד רב למנגנוני ההגנה של המטופל\ת והם אינם נתפסים כ"חולניים" במהותם: ההבנה כיום היא שמנגנונים אלו עזרו למטופל\ת לשרוד ולהתמודד עם הטראומה הקשה שעברה ולכן יש לכבדם.

מה זה מיינדפולנס?

מיינדפולנס, או בעברית "קשיבות", הוא תרגול של מנגנון הקשב ומקורו במסורות בודהיסטיות. ההגדרה הרווחת למיינדפולנס היא: "תשומת לב לרגע הנוכחי באופן לא שיפוטי". תרגול מיינדפולנס עוזר לנו לצאת מהדפוסים האוטומטים שלנו ולבחור באופן חופשי את התגובות שלנו לנסיבות נתונות. בעשורים האחרונים יצאו אלפי מחקרים שמוכיחים את יעילותו של תרגול מיינדפולנס בשיפור רווחה נפשית. בגלגול האחרון של גישת ה-CBT, הנקרא "הגל השלישי", נעשה שימוש בטכניקות מבוססות מיינדפולנס.

מה זה Acceptance and Commitment Therapy (ACT)?

'תרפיית קבלה ומחויבות' היא גישה מתחום ה-CBT המבוסס מיינדפולנס. גישה זו דוגלת ברעיון שהניסיון שלנו להיפטר מרגשות, תחושות ומחשבות הוא כמו להיאבק בחול טובעני: המאבק רק מחמיר את המצב. באופן פרדוקסלי, דווקא קבלה של האי-נוחות מאפשרת לנו לעשות שינויים חיוביים בחיינו. כאשר אנחנו מפסיקים להימנע מחווית אי-נוחות, אנחנו יכולים למקד את האנרגיה שלנו בפעולות מעשיות שתואמות את הערכים שלנו ובכך ליצוק משמעות לחיינו.

מה זה Internal Family Systems (IFS)?

"מערכות המשפחה הפנימית", היא תרפייה דינמית עכשווית הדוגלת ברעיון שהנפש של האדם מחולקת, באופן טבעי ונורמלי, למגוון של "תתי אישיויות" או "חלקים". בין החלקים מתקיימים יחסי גומלין ומה שקובע את רווחתו הנפשית של הפרט הוא טיב מערכת היחסים בין חלקיו. דוגמה למערכת יחסים פנימית כזאת אפשר לראות במצב שבו אדם אומר משפט כגון "חלק בי ממש רוצה לבכות, אבל חלק אחר בי חושב שזה סתם התבכיינות מטופשת". הקונפליקט בין החלקים האלו הוא שתוקע ולא מאפשר תהליך ריפוי רגשי. הנחה עיקרית בIFS היא שקשיים נפשיים נובעים מאירועי הצפה רגשית (טראומה) שלא עובדו כראוי ולכן יצרו קונפליקט בין "חלקים".

מה זה Eye Movement Desensitization and Reprocessing (EMDR)?

היא שיטת טיפול אינטגרטיבית לטיפול בטראומות המבוססת על פרוטוקלים מוכחים מחקרית. ההנחה ב-EMDR היא שגירוי דו-צידי של המוח מאפשר לו לעבד מידע בצורה יעילה יותר, ולכן בשיטה זו משתמשים לרוב בתנועות עיניים מהירות מצד לצד. טיפול זה נחשב "אינטגרטיבי" משום שהוא משלב בין עבודה קוגניטיבית-התנהגותית ובין העלאת "אסוציאציות חופשיות" אודות זיכרונות מהעבר. השיטה מאוד יעילה בטיפול בטראומות חד פעמיות שמתרחשות בבגרות, אך ככל שישנן יותר טראומות ושהן מגיל צעיר יותר, כך נדרשות יותר פגישות.

מה זה Nonviolent Communication (NVC)?

תקשורת מקרבת, או תקשורת לא-אלימה היא מיומנות תקשורת בינאישית שהומצאה על ידי הפסיכולוג מארשל רוזנברג. הנחה מרכזית של שיטה זו היא שבני אדם בטבעם רוצים להתחבר ולעזור זה לזה, אך שתקשורת אלימה, המבוססת על הפחדה, האשמה ושיימינג, לא מאפשרת לחיבור האנושי הזה לקרות. אנחנו רגילים לחשוב שהאמת שלנו היא האמת, להאשים אחרים ברגשותינו ולדרוש שינהגו כפי שאנחנו חושבים ש"צריך" להתנהג. לעיתים קרובות אנחנו מנותקים מהרגשות ומהצרכים שמכוונים את התקשורת שלנו. נטיות אלו יוצרות ריחוק וניכור במערכות היחסים שלנו בטווח הארוך. מנסיוני, שינוי דפוסי התקשורת שלנו יכול ליצור שינוי משמעותי בחיינו.

מה זה Compassion Focused Therapy (CFT)?

תרפייה ממוקדת חמלה היא גישת CBT גל שלישי. חמלה עצמית משלבת בתוכה מיינדפולנס עם עוד שני רכיבים: להיות טובים כלפי עצמנו ולהכיר בכך שגם אנחנו אנושיים. חמלה עצמית אינה זהה לרחמים עצמיים ואין משמעותה להיכנע, לותר ולשקוע ברגשות שליליים. כמו כן, חמלה עצמית אינה אגוצנטרית - דווקא כשאנחנו מעיניקים לעצמנו חמלה, אנחנו הופכים להיות יותר טובים ונדיבים לזולת. חמלה מתרחשת כאשר אנחנו מסוגלים להיות מחוברים לרגשותינו בלי להזדהות עמם יתר על מידה. CFT מתמקדת ברכישת ותירגול המיומנות לנחם את עצמנו כאשר אנחנו במצוקה, כדי שנוכל לפעול כדי לעזור לעצמנו.

מה זה טיפול בכלים "חוויתיים"?

"אני מבין את זה בראש שלי, אבל לא מצליח להרגיש את זה" - זה משפט די נפוץ שמטופלים אומרים. לפעמים "תובנה שיכלית" לא מספיקה כדי באמת לעשות שינוי. תרפיה חוויתית מאפשרת למטופלים להתחבר לעצמם באמצעות כלים המשלבים רגש, דמיון, תחושות ומחוות גוף, בנוסף לאמצעים קוגניטיביים. לעיתים החיבור לחוויה הוא מה שצריך כדי ליצור את ה"קליק" החסר. בטיפול אני משלבת כלים כמו מיינדפולנס ו'פוקוסינג', טכניקות מעולם הפסיכודרמה, כגון משחק תפקידים ו"עבודת כסאות" ומעולם הטיפול באמנות, כגון ציור אינטואיטיבי.

מה זה "תיאוריות נוירו-פסיכו-ביולוגיות"?

תיאוריות נוירו-פסיכו-ביולוגיות עוסקות בחקר הקשר בין ביולוגיה לתפקוד נפשי. תיאוריות אלו תורמות להבנת קשר הגופנפש וטיפול באמצעותו, בפרט בכל הנוגע לויסות רגשי. דוגמאות לתיאוריות כאלו הן 'התיאוריה הפוליווגלית' של פרופ' סטיבן פורג'ס, תיאורית 'חלון הסבילות' של פרופ' דן סיגל וגם תובנות מתחום הטיפול בביו-פידבק.

מה זה טיפול פסיכולוגי ממוקד גופנפש?

טיפול ממוקד גופנפש הוא טיפול שבו יש דגש מיוחד על הקשר בין הגוף לנפש ועל האופן שבו "הגוף מדבר" דרך תחושות פיזיות ותקשורת לא-מילולית. בטיפול פסיכולוגי אין שימוש במגע פיזי בין מטפל\ת למטופל\ת, אלא שימוש בקשב ובשיח שלנו כדי להתחבר לחוכמה הטבעית והמרפאת של הגוף. דוגמאות לפסיכותרפיות גופנפש מקובלות בקרב פסיכולוגים הן 'פוקוסינג' ו'חוויה סומאטית' (SE).